שריקי נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

 מבוא

התובע יורם שריקי (להלן: "התובע" ) יליד 1969 הועסק כנהג משאית בחברת "מסילות גת", תובע פיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו, לטענתו, בתאונת דרכים מיום 30 ינואר 2008 (להלן: "התאונה" ).

התביעה הוגשה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). התביעה הוגשה נגד "הכשרת הישוב" חברה לביטוח בע"מ אשר ביטחה בביטוח חובה את המשאית במועדים לעיל. (להלן: "הנתבעת" ) .

בהחלטתי מיום 6 ספטמבר 2010 הוחלט על פיצול הדיון לשאלת החבות והנזק.

ישיבת ההוכחות התקיימה ביום 6 אוקטובר 2010, במסגרתה נחקר התובע. בתום הישיבה ביקש התובע להמציא לביהמ"ש מסמכים מחברת שגריר מערכות בע"מ ממערכת הפוינטר שהותקנה במשאית, העשויים לתמוך בגרסתו וניתנה לו לשם כך שהות. בהתאם להודעת שגריר מערכות בע"מ פורקה המערכת ולכן לא ניתן היה לקבל ממנה מסמכים או אסמכתא אחרת. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

נסיבות האירוע

טענות התובע בתמצית

בכתב התביעה טען התובע כי בעת שירד מהמשאית החליק ונפגע. בתצהיר התובע ובסיכומיו פורטו נסיבות התרחשות התאונה. המשאית בעלת חלק קדמי (להלן: "הגורר") וחלק אחורי אשר הינו עגלה נגררת (להלן: "הנגרר"). התובע טען כי ביום התאונה נהג במשאית לבסיס צבאי באיזור הבקעה, שם העמיסו חיילים ציוד על גבי המשאית. מהבסיס נסע לבסיס חצרים, שם לטענתו פרקו חיילים את הציוד מהמשאית. התובע טען כי לאחר שהסתיימה הפריקה, החל בנסיעה חזרה למפעל, לאחר מספר שניות החל לרדת גשם. לגרסתו, נזכר כי ארגז הכלים אשר היה על הגורר, מאחורי הקבינה, נשאר פתוח ולכן עצר את המשאית ויצא מתא הנהג. לטענתו עלה על החלק הקדמי של המשאית כדי לסגור את הארגז ולהמשיך בנסיעתו כל זאת מבלי לכבות את מנוע המשאית. לטענתו לאחר שסגר את הארגז ירד והחליק במדרגות המובילות מהחלק העליון של המשאית לרצפה. כתוצאה מכך נחבל בכתפו הימנית. (סעיפים 6 ו-7 לתצהיר התובע)

בסיכומיו חזר ב"כ התובע על גרסת מרשו וטען כי בניגוד לעמדת ב"כ הנתבעת אין כל סתירה בין גרסת התובע במשטרה לזו שבתצהירו ולעולה מחקירתו הנגדית של התובע.

תמצית טענות הנתבעת:

הנתבעת טוענת כי יש לדחות התביעה, הגם שנסיבות התאונה אינן מצויות בידיעתה. זאת, נוכח גרסאות סותרות שמסר התובע והעובדה כי לא הרים את נטל ההוכחה הרובץ עליו להוכחת התביעה. הנתבעת טענה כי לא עלה בידי התובע להציג גרסה עקבית אודות נסיבות פציעתו, עדותו מגמתית, אינה עקבית, רצופת סתירות, "נקובה ככברה" ויש בה כדי להעיד על חוסר מהימנותה.

עוד נטען כי התובע הסתיר מידע רלוונטי ומהותי ביחס לעברו הרפואי, הסתיר מעורבותו בתאונת עבודה סמוך למועד התאונה. לבסוף, הודגש כי עדותו של התובע הינה עדות יחידה של בעל דין, המנעות התובע מהבאת עדים לתאונה ונסיבותיה יש לזקוף לחובתו.

דיון והכרעה

השאלה העיקרית הטעונה הכרעה היא האם ביום 30 ינואר 2008 ארעה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק.נמהנסיבות והטענות שהועלו לפני, עולות שלוש אפשרויות:- האחת ולפיה התרחשה הפגיעה במהלך ביצוע פעולת פריקה וטעינה, השניה כי התרחשה כתוצאה מ"תיקון דרך" והשלישית כי פציעתו של התובע התרחשה באופן כלשהוא אשר אינו מהווה תאונת דרכים כהגדרתו בחוק.

נטל ההוכחה על התובע, להוכיח כי התאונה אכן ארעה באופן הנטען על ידו וכי מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק.ב

התובע הגיש תצהיר עדות מטעמו לנסיבות התאונה. לא הובאו עדים נוספים על ידו.

בכתב התביעה נטען "ביום 30.1.08 נפגע התטובע בתאונת דרכים עת, כאשר ירד מהרכב, החליק ונפגע" (סעיף 3א. לכתב התביעה).

בתצהיר הנסיבות הצהיר התובע:-

"6. לאחר שהסתיימה עבודת הפריקה, רציתי להגיע חזרה למפעל על מנת לסיים את יום העבודה. לאחר נסיעה קצרה כשהבחנתי שיורד גשם חזק, נזכרתי כי ארגז הכלים אשר היה על הסוס מאחורי הקבינה, בחלק הקדמי של המשאית, נותר פתוח. לפיכך, יצאתי מהמשאית ועליתי על החלק הקדמי על מנת לסגור הארגז ולהמשיך בנסיעה. אבקש לציין כי באוצה העת היה מנוע המשאית פועל."